ירושלים, תמוז תשס"א
יולי 2001
"מכבי תנועה עולמית"
תולדות הספורט היהודי
וסיפור 16 המכביות*
מאת: יפה נקר
ממועדון הספורט היהודי "מכבי" בטורקיה 1895 , למכביות בישראל
בסוף המאה ה-19 במקביל להתהוות התנועה הלאומית והשאיפה להקמת בית לאומי ליהודים, התגבשה השאיפה לשינוי באורח החיים היהודי, ובמיוחד לשינוי מצבם הגופני של יהודי הגטו. נוסדו מועדוני ספורט יהודים במספר מדינות במזרח ובמרכז אירופה.
ההסתדרות העולמית מכבי מהווה חלק מהתנועה הציונית. המועדון הראשון נוסד בקונסטנטינופול בטורקיה ב-1895 בשם "מועדון הספורט היהודי". לאחר מכן הוסב שמו ל"מכבי".
בשנת 1897 נפתחו מספר מועדונים בעיר פלוודיב בבולגריה. ב-1898 הוקם מועדון "בר-כוכבא" בברלין. ב-1901 הוקם מועדון בעיר למברג בפולין. רעיון הקמת תנועת ספורט יהודית לאומית קיבל תנופה ב-1898, בזכות נאומו הנלהב של מקס נורדאו, סגנו של הרצל, בקונגרס הציוני ה-2 בבאזל. מדברי מקס נורדאו בקונגרס: "יחי הספורט, יפרצו ויפרחו אגודות הספורט העברי…, יהדות שרירים".
ירחון הספורט היהודי הראשון (לימים עיתון "המכבי"), פירסם מאמר במאי 1900, ובו סוכמה תמצית מהות תנועת הספורט, במלים: "נפש בריאה בגוף בריא". הירחון שנוסד כבטאון רשמי של אגודת בר-כוכבא, הפך עם הזמן לעיתון הספורט של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם.
ב-1903 בקונגרס הציוני ה-6 נוסד "ארגון המעמלים היהודים" כארגון גג של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם.
ב-1906 נוסדה אגודת הספורט היהודית הראשונה בארץ-ישראל – "אגודת המתעמלים ראשון-לציון" בעיר יפו, ע"י יחזקאל חנקין וד"ר ליאו כהן. מ-1909 נוסדו אגודות ספורט נוספות בפתח-תקוה, ראשון-לציון, רחובות, נס-ציונה, גדרה, ירושלים, זכרון-יעקב, עקרון, ראש-פינה, חיפה וביירות. ב-1912 התאחדו כל האגודות ל"הסתדרות מכבי ישראל" בהנהגת צבי אולוב נשרי. באותה שנה נוצרה זיקה בין המועדונים היהודים באירופה למועדונים בא"י, ונתקבלה החלטה בוועידת מכבי בברלין, לקיים סיורים קבוצתיים בא"י בשנים 1913 1914.
בשנים אלה מנו הארגונים מספר אלפי חברים. עם התגברות האנטישמיות במרכז ומערב אירופה גורשו ספורטאים יהודים מהאגודות בגרמניה, ונאסר על ייסוד אגודות מיוחדות ליהודים, בתירוץ של דו-לאומיות.
אגודת "הכוח וינה" שנוסדה ב-1909 שאפה להשתית את הפעילות הספורטיבית על בסיס רחב ולהקנות אימון גופני לכלל הנוער היהודי ולא רק לבעלי הסיכויים הטובים להגיע להישגים ספורטיביים. באמצע שנות ה-20 למאה ה-20 היה "הכוח וינה" אחד האגודות היהודיות הגדולות והמצליחות, עם שורה של אלופים ידועי שם.
בקונגרס הציוני ה-12 בעיירה קרלסברג בצ'כוסלובקיה באוגוסט 1921, הוחלט למסד את ארגון אגודות הספורט היהודיות תחת שם חדש: "ההסתדרות העולמית מכבי". ד"ר היינריך קוהן מגרמניה נבחר לנשיאה הראשון. מאז החלה ההסתדרות העולמית מכבי להוות חלק מהתנועה הציונית.
כבר ב-1926 נוסדו קבוצות ראשונות של תנועת הנוער "מכבי הצעיר" בגרמניה. בוועידת ההסתדרות העולמית מכבי בצ'כיה ב-1929 הוחלט להקים סניפי "מכבי הצעיר" ליד כל אגודת מכבי. ב-1933 הוחלט על הקמת "מכבי הצעיר" בארץ-ישראל. מכבי הצעיר היתה הזרוע החינוכית שהקנתה לנוער ערכים יהודיים-מכביים בצד הכשרה מעשית. חברי מכבי הצעיר שעלו ארצה, הקימו חמישה קיבוצים: כפר-המכבי, מעיין-צבי, כפר-רופין, מצבה ודוברת.
ב-1932 התקיימה המכביה הראשונה בתל-אביב, באיצטדיון הראשון בארץ-ישראל – איצטדיון המכביה. בתקופת המלחמה התפזרו רבים מחברי המכבי, באירופה וברחבי העולם, ויסדו גרעינים חדשים של התנועה באוסטרליה, דרום אמריקה, צפון אמריקה ודרום אפריקה. הרעיון של ה"מכבי" חדר והקיף את רוב הקהילות היהודיות בעולם. חברי הסתדרות מכבי ישראל, השתתפו בהגשמה הציונית הלוחמת (יסוד גדוד "נהגי הפרדות ב-1915, גיוס לגדוד קלעי המלך בצבא הבריטי ב-1918, גיוס ל"הגנה" והקמת פלוגת מכבי א"י שלחמה בנאצים).
בדצמבר 1944 הגה ד"ר הרפרוינד שהיה יו"ר מכבי עולמי" את רעיון מירוץ הלפיד, כאירוע הדגל של "מכבי הצעיר", הנערך מאז מדי שנה בחג החנוכה. הלפיד מוזנק מקברות המכבים במודיעין, מופץ ב-10 מסלולים: מחנות צה"ל, ערי פיתוח, מרכזי קליטה, הכנסת, בית הנשיא. החל ממירוץ הלפיד ה-22 ב-1966 הוחל במסורת של שליחת לפידי חנוכה למכבי בחו"ל, אל אנשי הקהילה היהודית במקום.
בכל אחת מהיבשות מתקיימים גם משחקי מכבי אזוריים, המשמשים מפגשים ספורטיביים-חברתיים ליהודים בתפוצות. זה אירוע מרכזי בכל יבשת, המהווה הכנה למכביה הנערכת מדי 4 שנים בישראל. בצפון אמריקה מקיימים אחת לשנתיים את המשחקים הבין-אזוריים. משחקי מכבי אירופה ומשחקי מכבי פאן-אמריקה, באמריקה הלטינית, מתקיימים כל 4 שנים, שנתיים אחרי המכביה. מכבי אוסטרליה מקיימת כל שנה קרנבלים מסורתיים לספורט. מכבי דרום אפריקה מקיימת משחקים מדי שנתיים. מכבי ישראל משתתפת קבועה במשחקים היבשתיים באירופה, באמריקה הצפונית ואמריקה הלטינית, ושולחת נציגות סמלית גם לקרנבלים הספורטיביים של מכבי אוסטרליה ודרום אפריקה.
מטה הנהלת "מכבי תנועה עולמית" מונה כ-70 חברים מגלילי מכבי בעולם, ומקומו בכפר המכביה בישראל. הקונגרס מתכנס בישראל אחת ל-4 שנים ובוחר את חברי מוסדות התנועה. בשנות ה-90 הוחלט על שינוי שם הארגון ל"מכבי תנועה עולמית".
המכביות
המכביה ה-1 – 1932 . השתתפו 390 ספורטאים מ-18 ארצות. ראש עירית תל-אביב מאיר דיזנגוף ביקש מתושבי ת"א לארח את חברי המכביה בבתיהם, מה שתרם להישארות ספורטאים בא"י ונישואין. בסיום המכביה נחתמו שני חוזים חשובים, הראשן נחתם בין מכבי העולמי לבין עירית ת"א ובו נקבע שהבעלות על האיצטדיון היא של מכבי העולמי. החוזה השני בין מכבי העולמי לבין קק"ל בנוגע לרכישת קרקע לקיבוץ כפר-המכבי על מנת ליישב את גרעין בר-כוכבא מברלין.
המכביה ה-2 – 1935 . השתתפו 1930 ספורטאים. חברי התזמורת של המשלחת הבולגרית, נשארו והתיישבו בארץ ושלחו לסופיה את כלי הנגינה שלהם. הבריטים סרבו לקיום המכביות בא"י, מחשש שספורטאים יהודים יישארו בא"י. שתי המכביות הראשונות התקיימו באיצטדיון המכביה בת"א. הספורטאים התאכסנו בבתי התושבים היהודים.
המכביה ה-3 – 1950 התקיימה לראשונה במדינת ישראל, בהשתתפות 800 ספורטאים מ-20 ארצות. רבים מהספורטאים שהשתתפו במכביות הקודמות, הומתו בשואה. למכביה ה-3 הגיעה משלחת גם מלוב. הוקמה האגודה הבינלאומית למען המכביה (IMC), הוחלט לפתוח את המכביה לכל יהודי בעל הכישורים המתאימים, לאו דווקא לחברי מכבי. זו המכביה הראשונה שהתקיימה באיצטדיון הלאומי של רמת-גן. הספורטאים התאכסנו במחנה-יונה ברחוב הירקון בת"א.
המכביה ה-4 – 1953. השתתפו 890 ספורטאים מ-22 ארצות. החל מהמכביה ה-4 נשיאי ישראל משתתפים בטכס הפתיחה ובהדלקת הלפיד. החל נוהג הדלקת הלפיד בקברות המכבים. פרז אוברלנדר יליד וינה שהקים את מכבי קנדה, הוכרז כספורטאי מצטיין.. הספורטאים התאכסנו בבנין הראשון שהוקם בכפר המכביה.
המכביה ה-5 – 1957. השתתפו 980 ספורטאים מ-20 ארצות. החידוש היה הקמת כפר המכביה עפ"י חזונו של אהרון נתנאל. לקחו חלק במכביה המשקולן יצחק ברגר, האצן ברומברג ואגנס קלטי עם 5 מדליות זהב.
המכביה ה-6 – 1961. השתתפו 1000 ספורטאים מ-26 ארצות. הוועד האולימפי הבינלאומי הכריז שהמכביה מקבלת מעמד אולימפי.
המכביה ה-7 – 1965 . השתתפו בה 1200 ספורטאים מ-25 ארצות. מרק שפיץ מקבל מדליית זהב ובאולימפידת מינכן זוכה ב-7 מדליות זהב. הגיעה גם משלחת מאירן.
המכביה ה-8 – 1969. השתתפו 1456 ספורטאים מ-27 ארצות. אסתר שחמורוב זכתה במדליית זהב. מרק שפיץ המשיך בהישיו.
המכביה ה-9 – 1973. השתתפו 1499 ספורטאים מ-27 ארצות. המכביה הוקדשה לזכר 11 הספורטאים שנרצחו במינכן. טל ברודי עלה לישראל. הספורטאים שבלטו, טל ברודי, אסתר שחמורוב ושאול לדני.
המכביה ה-10 – 1977 . השתתפו 2694 ספורטאים מ-34 ארצות. צה"ל קיים מיפגן צניחה מרהיב. הסקווש הצטרף כמקצוע ספורטיבי חדש. מיקי ברקוביץ התגלה ככוכב. החלו הקונגרסים המקצועיים בנושאי רפואה והסטוריה. החלה תחרות בינלאומית של ציורי ילדים בנושאי המכביה.
המכביה ה-11 – 1981 . השתתפו 3450 ספורטאים מ-33 ארצות. המכביה הוקדשה לזכר פייר גילדסגים נשיא מכבי שנספחה בתאונה ב-1981. ענף השייט הופיע לראשוניה.
המכביה ה-12 – 1985. השתתפו 3639 ספורטאים מ-37 ארצות. מרק שפיץ נשא את הלפיד עם שלושה ילדים שאבותיהם נרצחו במינכן. בירושלים נערך טקס חלוקת יקיר מכבי, ולראשונה נערכה מכביית הנוער.
המכביה ה-13 – 1989. השתתפו 4417 ספורטאים מ-46 ארצות. לראשונה הגיעו ספורטאים ממזרח אירופה, מבריה"מ לשעבר, הונגריה ויוגוסלביה. חנוך בודין נכה צה"ל ואלוף העולם בשחיית נכים, נשא את הלפיד.
המכביה ה-14 – 1993. השתתפו 5061 ספורטאים מ-48 ארצות. דרום אפריקה חזרה לאחר 20 שנה של חרם פוליטי. יעל ארד בעלת מדליית כסף מברצלונה, הדליקה את הלפיד.
המכביה ה-15 – 1997 נערכה בסימן 100 שנים לתנועה הציונית ופתיחת יובל ה-50 למדינת ישראל. השתתפו 5500 ספורטאים מ-50 ארצות, שהתחרו ב-34 ענפי ספורט במסגרת משחקי המכביה הרגילים, מכביית המסטרס, מכביית הנוער ומכביית הנכים. מכביה זו זכורה בשל אסון הגשר שקרס בטקס הפתיחה. 4 מחברי המשלחת האוסטרלית מצאו את מותם – ייטי בנט, גרג סמול, וורן זייניס ואליזבט סוויסקי ז"ל.
המכביה ה-16 – 2001 . השתתפו 2100 ספורטאים מ-44 ארצות שהתחרו ב-25 ענפי ספורט. טקס הפתיחה נערך באיצטדיון טדי בירושלים ב-16.7.2001. טקס הנעילה נערך ב-23.7.2001. סיסמת המכביה ה-16: "עם אחד חלום אחד". השחיין היהודי אמריקאי לני קרייזלברג שיאן העולם במשחקי הגב ובעל 2 מדליות זהב מאולימפיאדת סידני, ויתר על השתתפות באליפות העולם בטוקיו, למען השתתפות במכביה ה-16 בישראל.
המכביה ה-17 – 2005 (11-21.7.2005) סיסמת המכביה: "להתרגש, לאהוב, לנצח".
הערה: סיפור המכביה ה-17 פורסם במסמך נפרד מ-6.7.2005, וניתן לקריאה.
מקורות: ארכיון מכבי תנועה עולמית ברמת-גן
ראיונות עם חברי הנהלת כפר המכביה.
פרסומי עירית ירושלים.
יפה נקר
• הסקירה בנושא נכתבה במסגרת עבודתי בכנסת.
יפה נקר 